בקרו אותנו

                 


 02-6408203  
 yglick@knesset.gov.il 
  English 


חיפוש :

יישום הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה בענין תלונות שווא

28/9/2017

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיבלה בתאריך 26.7.2017  דיווח אודות השנה הראשונה של יישום הנוסח החדש של הנחיית פרקליט המדינה 2.5, בדיון בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), עו"ד שלמה למברגר.

 

ההנחיה, אשר נכנסה לתוקף ב-21.3.16, עוסקת ב"מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד", ולמעשה תחתיה מטופלות גם תלונות שווא.


להלן דברי ח''כ גליק בדיון:

 

"טוב, ראשית הערה גברתי יושבת הראש, אני פעם אחר פעם מתפעל מהיכולת שלך לנהל דיון שיש לו פוטנציאל של פיצוץ בצורה כל כך מכובדת ומכבדת ואני פעם אחר פעם יודע שזה לא מובן מאליו ואני מברך אותך על עצם קיום הדיון ועל המכובדות שבו הוא מתקיים.

 

הנקודה השנייה שרציתי לומר היא תראו, אנחנו עוסקים פה בנושא שיש בו הרבה מאד רבדים של מורכבות. א' כל פירוד, כל גירושין, יש בו הרבה מאד מעגלים של מצוקה, של סבל, שמקיף – דיברו פה על הגברים, על הנשים, על הילדים, על המשפחה המורחבת – זה משהו שהוא טעון ביותר. התחושה, שוב זה לא משנה כרגע אם התחושה נכונה או לא נכונה, אבל עם התחושה אתה לא יכול להתווכח, שיש קלות בלתי נסבלת לתלונות שוא מכיוון שיש איזו שהיא נטיה והנטיה הזאת נקנתה אגב בצדק, כי לצערנו היו לא מעט מקרים של אלימות של גברים כלפי נשים ולכן, הנטיה היא שיש תחושה שברגע שאישה מתלוננת מיד מאמינים לה ומצד שני, כיוון שזה קורה, אז יש פה לקונה.

 

הלקונה הזאת, כפי שעלה בדיון הקודם שהיה על הנושא הזה, מצאה איזו שהיא מגמה של עורכי דין שממליצים לנשים – הנה, יש לך פה הזדמנות ואת פראיירית אם לא תנצלי אותה, ולכן כולנו צריכים להיות מאוחדים בדאגה וברצון שתלונות שוא יטופלו בחומרה רבה מאד. לא משנה גברים או נשים, אני שמח אגב שאין חלוקה בין גברים לנשים כי לא צריך להיות הבדל, מי שמתלונן תלונת שוא צריך לטפל בו ביד חזקה וגם אם אין מקרים כאלה, ברגע שיש לקונה שיכולה להיות משמשת לניצול לרעה על ידי אחד מהצדדים, וזה יפגע בכל הצדדים וגם כמו שאמרה פה עורכת הדין ענתבי, יפגע בזה שנשים שבאמת נפגעו לא יתלוננו, אנחנו צריכים לשים את האצבע על הדופק ולומר שלאדם יש חזקת חפות וברגע שאדם אחר התלונן עליו, בין אם זו אישה על גבר או גבר על אישה, זה עוד לא הפך אותו לעבריין וצריך מאד מאד להזהר מלשים עליו חותמת של עבריין בגלל עצם העובדה שהוגשה נגדו תלונה.

 

על המשטרה לנסות לחפש ראיות, אבל להשתדל ובאמת, כמו שאת אמרת גברתי יושבת הראש, אלו דברים שקורים בתוך הבית וקשה מאד לבדוק אותם ולבחון אותם, אבל אי אפשר להסתמך רק על התלונה בלי הראיות הנסיבתיות שמסביב. אגב, בכל מקרה שבאמת יש חלילה אלימות, תהיינה נסיבות ראייתיות מסביב, זה לא יהיה רק שהכל כלפי חוץ נוצץ וזהב ובתוך הבית שוד ודבר. לכן אני אומר, גם אם רק 77 מקרים, ברגע שיש לקונה, ברגע שיש איזו שהיא מגמה שניתן אמון מסוים לצד אחד על פי הצד השני באופן אוטומטי – יש פה דבר שאנחנו צריכים לשים עליו זכוכית מגדלת כדי שאף אחד לא ינצל אותו וכדי שאנחנו נוכל לדאוג לשמור על טוהר מחננו מכל הכיוונים, תודה.

 

 

כבר שנה מנסים להעביר חוק פה בכנסת, שהמדינה תעודד הכנה לזוגיות שהיא טיפול מונע הרבה לפני ובכל העולם תומכים בזה וכשאנשים עושים הכנה לחיי זוגיות – אחוז הגירושין יורד. לצערנו משרד האוצר לא מאמין ברפואה מונעת, הם אוהבים לטפל בבעיות רק אחרי שהן קורות ועולות לנו פי כמה וכמה. הלוואי ונצליח לקדם את החוק לעידוד טיפול הכנה לזוגיות."

לצפיה בדברי ח''כ גליק מהדיון:



טואול - בניית אתרים באינטרנט