בקרו אותנו

                   



חיפוש :

הצעת חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון

על הצעת החוק:

עפ"י דו"ח שר הבריאות על העישון לשנת 2016, בכל שנה מתים בישראל 800 אנשים לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי, דהיינו פי 2 ממספר ההרוגים השנתי בתאונות דרכים.

במחקר ניטור ביולוגי שביצע משרד הבריאות נתגלו סימנים של חשיפה לעישון בקרב 63% מציבור הלא-מעשנים. תוצאה זו מצביעה על חשיפה נרחבת לעישון כפוי בישראל, ומחייבת הגברת ההתערבות למניעת חשיפה זו.

על אף תיקון מס' 2 לחוק משנת 2007, ובו בין השאר הגדלת הקנסות והטלת חובה על המחזיק של מקום ציבורי למנוע עישון בשטח המקום שלו – המעשנים ממשיכים לעשן בחלק ניכר מהמקומות ציבוריים, חלק ניכר של המחזיקים של המקומות אינם מקפידים על מניעת העישון, ורשויות אכיפת החוק ממעטות באכיפת החוק.

בתיקון מס' 2 לחוק ניתן אשראי רב למחזיקים של המקומות הציבוריים, מתוך הנחה שיהיו מעוניינים בבריאותם ובבריאותם של לקוחותיהם. מאז נצבר ניסיון של כ-8 שנים, ומסתבר כי אשראי זה לא היה מוצדק לגבי רבים מן המחזיקים. יש ביניהם אפילו המעשנים בעצמם. הם מנצלים לרעה את האשראי שניתן להם, ולכן חייבים להחמיר כדי להגן על בריאות הציבור – שהיא אינטרס עדיף על פני הגנה מוגזמת למחזיקים, המנוצלת לרעה בכל כך הרבה מקרים.

בתיקון מס' 2 הייתה גם הנחה שהרשויות המקומיות תאכופנה את החוק בגלל התמריץ הכלכלי – קנסות גבוהים עשרות מונים מקנסות על חניה – אולם גם הנחה זו הופרכה, ואכיפת הרשויות המקומיות דלה. ישנן רשויות מקומיות ש"גוררות רגליים" באכיפת החוק, אוכפות את החוק באופן סלקטיבי לגבי סוגי המקומות הציבוריים (למשל: עיריית ת"א מסרבת לאכוף את החוק במקומות עבודה, בחלקים החיצוניים של בתי אוכל, ברציפי רכבת, בבריכות שחיה ועוד) ובצורה לא סדירה ורציפה, וישנן רשויות מקומיות שאינן אוכפות את החוק כלל.

בדו"ח הועדה הציבורית לצמצום העישון ונזקיו שנכתב בשנת 2010 ופורסם ב-29 במאי 2011, משרד הבריאות עצמו קובע: "כיום, כ-3 שנים מאז כניסתו לתוקף (של תיקון מס' 2 לחוק) ולאחר מעקב ובקרה רציפים של משרד הבריאות אחר פעילות האכיפה של החוק על ידי הרשויות המקומיות, ניתן לקבוע כי אין די בהוראות החוק לגבי האכיפה ולא ניתן להסתמך רק על הרשות המקומית לצורך כך".

יתירה על כך – סעיף 6א(ב) לחוק מחייב את הרשויות המקומיות לדווח לשר הבריאות על פעולות הפיקוח של חוק זה – דיווחים שמפורסמים בדו"ח שר הבריאות על העישון בכל שנה. בשנתיים האחרונות (דו"חות שר הבריאות על העישון לשנים 2014 ו-2013) משרד הבריאות לא פרסם את פעילויות הפיקוח במסגרת דו"ח שר הבריאות על העישון, מכיוון שרוב הרשויות המקומיות כלל לא שלחו דיווח שמתחייב עפ"י חוק.

משטרת ישראל מסרבת באופן רשמי לאכוף את החוק, למרות שסעיף 7 לחוק העיקרי מאפשר לה סמכות כניסה למקומות ציבוריים ונותן לה עדיפות ע"פ אכיפה של מפקחי הרשויות המקומיות ולמרות שמדובר בחוק פלילי שמכוח סמכותה של משטרת ישראל תפקידה וחובתה לאכוף חוקים פליליים.

כמו כן – ישנן הוראות בחוק שאינן ברורות, משאירות כר נרחב לפרשנויות ומשבשות את כוונת המחוקק למניעת העישון במקומות ציבוריים, ולכן דרושות תיקון.

ישנם כשלים רבים שמכשילים אכיפה יעילה, רצינית וסדורה של החוק ולכן מחייבים תיקונים משמעותיים בעיקר באכיפה וכן בסילוק חדרי העישון מהמקומות הציבוריים הסגורים וסילוק אזורי עישון מהמקומות הציבוריים הפתוחים.

לקריאת הצעת החוק: הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (ייעול האכיפה וביטול חדרי העישון)
לפירוט השינויים המרכזיים בהצעת החוק החדשה מהמצב הקיים כיום: עקרי הצעת החוק וטבלה משווה

פרסומים בתקשורת:

11.9.2017 - ישראל היום
11.9.2017 - הידברות
11.9.2017 - ערוץ 20
11.9.2017 - 103fm
13.9.2017 - גלי ישראל



טואול - בניית אתרים באינטרנט