בקרו אותנו

                 


 02-6408203  
 yglick@knesset.gov.il 
  English 


חיפוש :

פרוייקט נעלה

28.2.2017
אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי וחברותי מן הקואליציה ומן האופוזיציה, המתוקים והמתוקות, אורחים יקרים מאוד אנשי נעל"ה, ישעיהו ותמי יחיאלי וכל הצוות של אנשי נעל"ה, כל תלמידי ובוגרי נעל"ה, כמובן, סגן המזכירה, רשמית וכולם. אני מוכרח לומר שאני באמת נורא מתרגש, גם אחרי הסיפור של יוליה, אבל אנחנו חיים במדינה שבאמת, כל הקמת המדינה הזאת אירוע חד-פעמי בהיסטוריה. דברי הנבואה יצאו מהתנ"ך, מתגשמים לנגד עינינו. אירוע בסדר גודל תנכ"י, גדול יותר מיציאת מצרים. כידוע, במצרים היינו 400 שנה, בגלות 2,000 שנה; ממצרים היינו בארץ אחת, מהגלות חזרנו מ-180 ארצות; מצרים נמצאת 1,000 ק"מ מפה, אתיופיה – 20,000 ק"מ.

הקמת המדינה - אירוע בסדר גודל אדיר. השנה נציין 50 שנה לאיחודה של ירושלים, אירוע בסדר גודל שאין כמוהו. אבל בכל זאת, גם הסיפור הזה - בירתנו מזה 3,000 שנה והר הבית בידינו - על כל האירועים האלה שמעתי מהורי, קראתי בספרי ההיסטוריה. אבל ישנו תהליך אחד שזכיתי לראות במו עיני, מה שמכונה "משק כנפי ההיסטוריה". שנים עסקתי בקליטת עלייה, במובן מסוים תודות לך, אדוני היושב-ראש, זכיתי לעשות את זה גם בשם מדינת ישראל. זכיתי לראות במו עיני מקרוב בעבודה ממשרד הקליטה, שעובדיו שותפים לנושא, לדבר הנפלא הזה. פגשתי רבבות עולים, חברים וחברות, לא פגשתי אחד – עולה אחד או עולה אחת - שבשבילם העלייה היתה קלה. כמו שתיארה פה יפה יוליה, אין עלייה קלה: שפה חדשה, מדיניות חדשה, מנטליות חדשה, ראש חדש - וכשזה נעשה בגיל 20 או 30. כשזה נעשה על-ידי ילדים בני 14 או נערים בני 16 או נערות, כמו שסיפרה כרגע יוליה – קשה כפל כפליים. אתה מגיע למוסד, אתה לא יודע מימינך ומשמאלך; קשה לילדים, קשה להורים, קשה לסבא ולסבתא. הדבר הזה הוא קשה מכל כיוון אפשרי, קשה להיות בוגר לבד. ארגון נעל"ה, בראשות ישעיהו יחיאלי, הקים מערכת תומכת, עוטפת, מחבקת, מלטפת.

באמת, לכן אני שמח שאני מדבר אחרון בסדרה, כי את כל הבעיות הזכירו לפני, אני יכול רק לחגוג. היום אני מצדיע בראש ובראשונה ל-17,000 תלמידים שעלו בנעל"ה עד היום. כל אחד ואחד מהם, כל אחת ואחת מהן גיבור. כמו שהיא אמרה, הילדה הקטנה הזאת שכנעה את אימא שהיא רוצה, והחליטה שהיא רוצה. כמובן, אני מצדיע להורים שהסכימו לתת את אותה חתימה ביד רועדת על ההסכמה; אני מצדיע למוסדות שקלטו את הילדים פה. לא פשוט להיות מנהל מוסד, לקלוט פתאום ילדים שלא דוברים שפה. אני מצדיע לכל העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות, לכל המדריכים והמדריכות ולכל מי שהיה לו חלק בכל התוכנית הגדולה הזאת, שזכיתי לראות אותה מקרוב ולחוות אותה מקרוב.

כמובן, המשפחות המאמצות פה בארץ, שהכניסו לתוך הבית עוד מישהו בתוך הבית.

אולי, ברשותך אדוני, אני רוצה להזכיר עוד שני אנשים יקרים מאוד, שלא אתנו היום, שליוו את התוכנית הזאת. אחד, הוזכר היום לא פעם אריה קרול האגדי, שבאמת חלומותיו ועשיותיו, וגם ידיד יקר שלנו, שותף, חנוך צמיר, שגם הלך לעולמו בשנה האחרונה. מטעם משרד הקליטה ליווה את הפרויקט הזה מראשיתו ולאורך כל הדרך. ואיך שזה פרח לכל כך הרבה מדינות, וכל פעם סיפרו לנו על עוד מדינה ועוד מדינה ועוד מדינה.

איזה יופי, איזה נפלא, איזו זכות להיות חלק מהתהליך המקראי התנ"כי הזה לנגד עינינו. אני אוכל לספר לילדים שלי מה ראינו, מה חווינו. לא רק לקרוא על זה בספרי ההיסטוריה, לראות את זה במו העיניים. כיף לבוא לפה בשם כנסת ישראל ולהצדיע לכולכם. תודה רבה, חג שמח.
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים